צבי ים מסובכים בשקי פלסטיק

 

בארבע השנים האחרונות נראתה עליה דרסטית במספר צבי הים הצעירים (ירוקים וחומים) המטופלים במרכז ההצלה, בעקבות הסתבכות צווארם ו/או גפיהם בשקי יוטה ארוגים, העשויים מסוג פלסטיק הנקרא פוליפרופילן.

 

מדוע?

לאחר ההגחה, אבקועי צבי הים ממהרים אל המים ונסחפים בזרמים עד הגיעם אל מרבדי אצות הסרגסום (Sargassum) בים הפתוח. בשלב זה של חייהם הם מסוגלים לצלול לעומק של כמטר בלבד מתחת למרבד האצות ומהירות השחייה שלהם מוגבלת. הם צפים על מרבד האצות, אשר מהווה אמצעי לנדידה פסיבית עבורם, וניזונים ממנו ומבעלי החיים הזעירים שבסביבתו עד הגיעם לגיל ההתבגרות (7-10 שנים). אנו משערים שהצבים נישאים על השקים כתחליף למרבדי האצות, שאוכלוסייתם בים התיכון מידלדלת.

צב ים חום צעיר מסובך בשק פלסטיק. צילום: יניב לוי

שקים אלו משמשים במגוון תעשיות בשל הזמינות והעמידות שלהם (כמו בנייה, חקלאות וכו'). כאשר הם נמצאים כרוכים בצבי ים הם כבר קרועים ופרומים, כנראה בגלל שנחתכו ונזרקו לים במכוון. 
לאחר ההסתבכות בשק, כל מאמץ של הצב לשחות או לצלול גורם לחתכים, שברים ונמקים בגפיים, ובסופו של דבר לאובדן שלהן כתוצאה מחיכוך איטי של חוטי הפלסטיק.

 

כתוצאה מכך סובלים הצבים גם מתשישות ומתת תזונה, שכן הם מתקשים לשחות ולצוד, וניזונים מחוטי השק הסינתטיים וחומרים צפים אחרים כמו פיסות פלסטיק וחלקיקי מיקרופלסטיק. קטיעת הגפיים מורידה את הסיכויים שלהם לשרוד, ולטווח ארוך, קרוב לוודאי, תשפיע על הצלחתם ברבייה ובקינון- ומכאן שבעיה זו מסכנת את האוכלוסייה כולה.

צב ים חום צעיר מסובך בשק פלסטיק, נמצא וניצל ע"י שי פלדמן. צילום: שי פלדמן

אנשים רבים שמוצאים את צבי הים הצעירים חשים במצוקתם וממהרים להתיר אותם מן הפסולת, ואף לשחרר אותם בחזרה לים. אך שימו לב! התרת הפסולת משולה למעשה להתרה של חסם עורקים, וגורמת לשחרור נוזלי לימפה, רעלנים ופתוגנים (גורמי תחלואה) למחזור הדם של הצב ואלה עשויים לגרום לזיהום מערכתי, שללא התערבות רפואית, לרוב מסתיים במוות.
אי לכך, אין לנסות ולשחרר את הצב מהשק ומחוטיו. יש לדווח ולהעביר אותו לטיפול רפואי של אנשי מקצוע כשהוא מחובר לפסולת כפי שנמצא, גם אם למראית עין הוא נראה בריא.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בין השנים 1999 ו- 2020  תיעדנו כ-150 "צבים בשק", מתים וחיים. רוב הצבים שתועדו אותרו על ידי עוברי אורח, פקחים ועובדי ים שדיווחו למרכז הארצי להצלת צבי-ים במכמורת. השאר נצפו ברשתות החברתיות.


בשנת 2019 צבים שהסתבכו בשקים היוו כשליש מכלל הצבים שטופלו במרכז ההצלה. במרכז הם עוברים הערכה רפואית בטיפול נמרץ, ומקבלים עירוי נוזלים ואנטיביוטיקה במקרים של נמקים ו/או בצקות. הסרת הפסולת מהגפיים מתרחשת רק יממה אחרי תחילת הטיפול. זיהומים יכולים להתפתח גם כשבועיים מזמן ההגעה ולכן הם נשארים להשגחה לפחות לזמן זה. צבים שעברו את תהליך השיקום משוחררים בחזרה לטבע, לעיתים קרובות ללא אחת מגפיהם, לאחר זמן ממוצע של כחודשיים וחצי.

 

 


 

מקור השקים ונוכחותם בסביבה הימית עדיין לא ברורים. האם מקורם בים או ביבשה,  האם הם נסחפים בזרם או מושלכים בים העמוק. אוכלוסיית האצות עליהן נישאים הצבים הצעירים גם הן בסכנת הכחדה בים התיכון. שני הגורמים יחד: תפוצת הפסולת הנרחבת והידלדלות האצות בים הפתוח, גורמות לסיכון צבי ים צעירים ומאיימת להכחיד את שני המינים. 

שיר ששון, מתנדבת במרכז הארצי להצלת צבי ים וסטודנטית לתואר ראשון במדעי הים במרכז האקדמי רופין, מובילה מחקר המתבצע במרכז ההצלה בנושא צבי הים המסובכים בשקים. רוצים לשמוע עוד? האזינו לפודקסט הבא בו שיר מתארחת במדע גדול בקטנה

צב ים ירוק צעיר מסובך בשק פלסטיק. את הצבים יש להביא למרכז ההצלה ללא הסרת השק או הפסולת בהם הסתבכו (כמו בתמונה). צילום: אולגה ריבק

קרדיט תמונה ראשית: יניב לוי